החלטה בתיק רת"ק 38686-05-11

המבקשת תבעה פיצוי מהמשיבים, שכניה, בטענה, כי התחברו באופן פיראטי לשירותי הטלוויזיה בכבלים של חברת "הוט", דבר אשר גרם לה לשיבושים בקליטת הטלוויזיה והאינטרנט. המבקשת טענה, כי נאלצה להזמין טכנאי מספר פעמים ותבעה פיצוי בגין התשלומים ששילמה לטכנאים וכן עוגמת נפש, והכל בסך של 18,000 ש"ח. המשיבים ביקשו לדחות את התביעה וטענו, כי התחברו באופן חוקי לשירותי חברת "הוט" וכי המבקשת מתנכלת אליהם, ככל הנראה בעקבות תלונה שהגישו נגד בנה.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים ועד מטעם המבקשת (שכן שהינו טכנאי אך לא טכנאי טלוויזיה), דחה את התביעה וקבע, כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הביאה כל ראיה לתמוך בטענותיה, בניגוד למשיבים אשר הוכיחו, כי היו מחוברים באופן חוקי לשירותי חברת "הוט" בתאריכים הרלבנטיים לתביעה. ביהמ"ש גם חייב את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 450 ש"ח.

2.         המבקשת טענה בבקשותיה לפטור, כי אין ביכולתה לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, בהיותה מתפרנסת מקצבת זקנה ומתגוררת בדירת עמידר. המבקשת צירפה אישור מעמידר וכן אישור על תשלום גמלת זקנה בסך של 2,723 ש"ח.

3.         החובה לשלם אגרה (תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007) והחובה להפקיד עירבון (תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) על ידי מי שמגיש בקשת רשות ערעור - נקבעו בדין. בצד הוראות אלה, נקבעה גם אפשרות לפטור את המבקש מחובות אלו (שתיהן או אחת מהן), כאשר השיקולים העיקריים שעל פיהם ניתן ליתן פטור הם חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכוי ההליך.

אשר לאגרה, תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

כך נקבע בעניין זה בע"א 897/00 פלוני נ' פלונית [פ"ד נט (4) 721, עמ' 723]:

"ביסוד התקנות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות... מחד, התקנות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי, בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי-המשפט... מנגנון זה אינו עיקרון פיסקאלי בלבד, אלא בא הוא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר - ולעתים רבות אגרה משמעותית - ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. בכך מתבקש להשיג לא רק יעילות וחיסכון במשאבי הציבור והפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים, אלא גם יימנעו הליכי סרק שיש בהם הטרדה של צדדים להליך משפטי ללא צורך והכרח. אמת, עצם החיוב באגרה אינו יכול לשמש מחסום מוחלט בפני הליכי סרק שאין בהם ממש. משעה ששולמה האגרה, ייפתח ברגיל תיק ויירשם בבית המשפט גם אם אין הוא מגלה עילה. אולם הנחת המוצא היא, כי בעצם החיוב באגרה יש הכבדה מסוימת על קיום הליכי סרק. מאידך, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה, שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסוים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות, כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות".

אשר לפטור מחובת הפקדת עירבון, נקבע, כי על בית המשפט, בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדתה, ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים, כאשר מצד אחד - ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך, ומן הצד האחר, יש להבטיח את הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו, בסופו של יום, ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו. על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל, על המבקש פטור להוכיח גם העדר יכולת כלכלית וגם, כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, כאשר שני התנאים מצטברים.

היות ובקשת הפטור מאגרה היא עניין שבין המערער לבין המדינה, בעוד שהפקדת העירבון נועדה להבטיח את המשיב והוצאותיו במידה וייפסקו לטובתו הוצאות שכאלה אם הערעור יידחה, אזי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מעמידה רף דרישות גבוה יותר.

עוד נציין, כי ההלכה גם קובעת, שעל המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, להמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו.

(ר', למשל, דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2125/07 עבד אלכרים מחאמיד נ' עבד אללה מחאמיד, 11.9.07).

4.         ובענייננו, המבקשת אמנם צירפה אישור על מגוריה בדירת עמידר ואישור על תשלום גמלת זקנה, אך הנתונים אינם מספיקים. בנוסף, המבקשת אמנם צירפה תצהיר לבקשותיה אך התצהיר אינו ערוך כנדרש בתקנות (סעיף 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007) ואינו מפרט את רכושה ומקורות הכנסתה. המבקשת לא צירפה העתק מדפי חשבון הבנק שלה ולא פירטה האם וכיצד ניסתה לגייס את הכסף הדרוש לתשלום והאם יש נכסים ברשותה. לפיכך, המבקשת לא עמדה בנטל להראות, כי היא נעדרת יכולת כלכלית, ודי בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום האגרה, ומקל וחומר יש גם לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לפטור מחובת הפקדת עירבון.

5.         יתרה מכך, ואף חשוב מהאמור לעיל, עיון בבר"ע גופה ובתיק בימ"ש קמא מעלה, כי ממילא דין הבקשה להידחות לגופה. בבקשתה טענה המבקשת, כי נפלו פגמים בפסק דינו של בית המשפט וכי נמנע ממנה למצות את זכויותיה הדיוניות, היות והמשיבים נמנעו מלהציג את המסמכים שדרשה שימציאו (ושביהמ"ש נעתר לבקשתה) ובית המשפט אף סרב להאזין לדיסק שבו הקליטה שיחה עם 3 נציגים של  חברת "הוט".

6.         יש לזכור, כי מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים [רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, לא פורסם, פסק דינה של כב' השופטת ארבל מיום 17/03/09; רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 ועוד].

בעניין סרבוז סוכמה המטרה ונאמר, כי מילות המפתח, בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות, הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים, אם כי יש להדגיש, כי אופיים של ההליכים הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).